תמר קומם - עיתון תל אביב

9.3.2007

החלטתי שאופרה תהיה הקטע החדש שלי. התחלתי בגוגל והתאכזבתי לגלות שהמילה "אופרה" מניבה בעיקר תוצאות שקשורות לאופרה וינפרי. אז הגעתי לאתר של האופרה הישראלית, שם מצאתי תוכנית שבה מפגישים ילדים עם עולם האופרה. בינגו! חשבתי. ככה אוכל ללמוד על התחום עם אנשים שמדברים איתי באותה השפה.
כמו ילדה חדשה בכיתה נעמדתי ליד ערימת ילדים צווחניים וצוהלים. ניסיתי להבין מה הקשר בין הבבונים החמודים האלה לאופרה. האם יקרה פה נס וכשזמרת האופרה תפתח את פיה הם ישמעו את קולה המדהים ויהפכו כבמטה קסם לחבורת בני 75 שלא נרדמים לאורך כל המערכה הראשונה?
את השיעור הראשון העבירה מרב ברק, שהסבירה לילדודס על הקשר בין קולנוע לאופרה. היא התחילה בשאלה: מי מכם לא היה מעולם באופרה? אף אחד לא הצביע, אז גם אני לא. שקרנים כולם.
מרב הקרינה סרטים מז'אנרים שונים. רוב הזמן הילדים היו בהקשבה מלאה ושאלו שאלות חשובות ורלוונטיות, כמו "איזה מכונית זאת היתה שם בסרט?".

ליצן הכיתה, מהשורה האחרונה, הזדרז לחקות את הזמרות שהופיעו בקטעי הסרטים וללעוג לילדים ששיתפו פעולה עם המדריכה. כיף להיות מבוגרת, עלי הוא לא העז לצחוק.
גולת הכותרת של היום היתה מפגש של הילדים עם זמרי האופרה שירלי הוד, יסמין לוי-אלנטק, רחל פרנקל, גבריאל לובנהיים ואינאס מסלחה. שירלי הוד הנחתה בסבלנות רבה את המפגש, הסבירה על פועלם של הזמרים, התעכבה על התלבושות והשיער וגם על ההופעה הדרמטית והמשחק.
החמישה הדגימו קטעים נבחרים מ"נישואי פיגרו", "חליל הקסם" ו"הנזל וגרטל" ונתנו לילדים לשיר קצת. חיוך מטופש של נחת התיישב על פני ועל פני המורה שלהם. ההרמוניה נקטעה כששמעתי צעקה: "תמר, תרימי את הראש ותשבי ישר". מה כבר עשיתי, נבהלתי והתיישרתי, רק כדי להיזכר שכבר סיימתי את כיתה ג' לפני כמה שנים.
הפחד הראשוני שלי מאופרה, בשילוב הפחד שלי מילדים, התפוגג ונעלם. פלצני אופרה יקרים, היכונו, אני באה לבכורה.

תמר קומם