אאידה מאת ורדי - האופרה המופלאה שהתקיימה בפסטיבל זלצבורג באוסטריה, עם מיטב אמני השירה, הגיעה אלינו לישראל בפורמט המתאים לכל כיס - על המסך בבתי הקולנוע הנבחרים ברחבי הארץ.

 

את אאידה משחקת בצלילי סופרן יפיפיה כוכבת האופרה הרוסייה הצעירה אנה נטרבקו, לצידה אקטרינה סמנצ`וק מצו סופרן, אף היא ילידת רוסיה, בתפקיד בת המלך, ולבסוף, הכהן הגדול, בעל קול הבס העמוק והמרטיט - בנדטה טורה. יתר התפקידים - ראשיים, משניים, יסלחו לי אם לא אציין את שמם, הם בדרגה נמוכה מהמצוינים מעלה.

 

באדיבות EllaComm  

מי שאינו מכיר את סיפור האופרה, שיחפש בגוגל ויקבל עלילה מפורטת.

המוזיקה הנפלאה של המלחין הגאון, ג`וספה ורדי, מצדיקה האזנה של כשלוש שעות, לצד קולה האדיר והמרגש, כתמיד, של אנה נטרבקו, המבצעת את תפקידה כאאידה, השבויה האתיופית בחצר מלך מצרים, המשחקת בצורה מושלמת ומשכנעת, ולבסוף, שירת המקהלות שהייתה ערבה לאוזן.

 

לא אגזים אם אציין שרק בכדי לראות ולשמוע את שירתה של נטרבקו, שווה הישיבה הממושכת על הכיסא המרופד של סינמטק תל אביב.

 

באדיבות EllaComm  

העבודה של הבמאית שירין נשאט - אחת האמניות הפלסטיות האיראניות המוכרות ביותר במערב, היא יותר העמדה סטטית של הנפשות הפועלות, ולכן משעממת לעיתים, לעומת זאת, הצילום הקולנועי של האופרה, הוא חד ומקצועי ובזכותו הצפייה במופע מענגת!

בהפקות השונות של "אאידה", סוסים ואף פילים לקחו חלק בהצגה והתפאורה הייתה כהעתק ארמון מצרי קדום שכלל כידוע פירמידות, ספינקס ואובליסקים מקרטון, באלטים אוריינטליסטיים, נסים, דגלים ותלבושות בהתאם לשנת ההתרחשות. ואילו בהפקת פסטיבל זלצבורג, ערבוביית סגנונות הלבוש הייתה, לדעתי, מגוחכת ממש ואף פגעה באמינות העלילה.

 

 

אם הבמאית האירנית המהוללת, ניסתה להביא את סיפור העלילה לימינו אלה, שהרי שהיא חטאה לטעמי לאופרה. הקירות הענקיים והמבוכים לעומק הבמה גרמו לתחושת חנק של אדם הנמצא מעט אבוד, בכוכים של פנים פירמידה...

עם זאת ניכר כי נשאט (62) שיצירותיה השונות מתייחסות לאבל, לחרדות ולכאב הדיכוי במולדתה קשורה בזיקה ישירה לימי ילדותה בתקופה בה איראן עוד הביטה בתרבות המערבית כהשראה, והשאה האחרון - מוחמד רזא פהלווי, שאמנם היה עריץ במדינתו פעל לחילון המדינה, כשדרש זכויות לנשים, לבוש חילוני ולימודים מעורבים. כאן ב"אאידה" נדמה כי היא ביקשה להציג מה מתרחש בדיקטטורות ולהציף ביקורת נוקבת על קולו הנעלם והנאלם של הפרט. 

 באדיבות EllaComm

לסיכום אומר כי מפעל הבאת האופרות לאקרני הקולנוע, להנאת הקהל הרחב שאין באפשרותו לרכוש כרטיס יקר בבית האופרה, הוא מפעל מבורך. יבורך גם המתרגם לשתי השפות - הכתוביות מועילות להבנת העלילה היפה והמורכבת.

 

בהמשך אגב, יוקרנו הפקות אופרה נוספות ובהן: "כרמן" מאת ביזה – אופרה על המים, ספקטקל אדיר מפסטיבל ברגנץ באוסטריה, בביצוע התזמורת הסימפונית של וינה בניצוחו של פאולו קארינאני ובבימויו של קספר הולטן, "מקבת" של ורדי, הפקה שפתחה את בית האופרה הממלכתי של ברלין לאחר שיפוץ ממושך ו"חליל הקסם" מאת מוצרט, בהפקה צבעונית ועשירה של פסטיבל זלצבורג.

 

אפשר לקרוא את הכתבה גם באתר spot it - בקישור הזה