אתר "הבמה" 27.8.2019

תמונת אווירה

האיטלקיה באלג'יר בקולנוע – תענוג!

כתב: יוסי שיפמן

פורסם באתר "הבמה" בתאריך 27.8.2019

 
 

 

האיטלקיה באלג`יר, צילום: אלה קום  
         
    האיטלקיה באלג`יר, צילום: אלה קום    
 
   
 
את צוות הזמרים המרשים והמשעשע מובילה צ'צ'יליה ברטולי הנפלאה, ורוח השטות מלווה את ההפקה בחן בלתי רגיל. הנוסח של פסטיבל זלצבורג מבטיח לצופי הקולנוע הנאה כבר מן הסצנה הראשונה."
 
   

כשאיזבלה ולינדורו נותרים לרגע לבדם הוא מסביר לה מה קרה באלג'יר קודם לבואה ושאין לו כל כוונה לשאת את אלווירה. השניים מחליטים לברוח יחד. מוסטפה ואנשיו נכנסים ופותחים בטקס שבו הם מכתירים את טדאו, המחזר הקשיש הטרחן כ"קיימקאן", כמושל מחוז באימפריה העותומנית. גם מינוי זה אינו אלא אמצעי להבאת איזבלה למיטתו. טדאו, שכאמור רואה את עצמו מחזר, מסרב. הכדור עובר למגרש של איזבלה - היא שולחת את אלווירה ואת זולמה להזמין את מוסטפה לקפה. כשמוסטפה מגיע איזבלה מקבלת אותו באריית הערצה.  במקום נמצא גם טדאו. מוסטפה מסמן לטדאו שכאשר יתעטש, זה יהיה סימן לטדאו להסתלק. כשהאווירה מתחממת מוסטפה מתעטש אבל טדאו לא מציית. אלווירה מזמינה קפה אבל לתדהמתו של מוסטפה היא מזמינה גם את אלווירה להצטרף.

 

שנה מעולה לרוסיני
 
שנת 1813 היתה שנה טובה לג'ואקינו רוסיני בן ה-21. בפברואר עלתה אופרה חדשה שלו ושמה "טנקרדי". "הרבה פרפורי לב" אריה מתוך האופרה הפכה בין לילה ללהיט. שרו אותה הגונדוליירים בסירותיהם ובני האצולה זמזמו אותה בארמונותיהם בוונציה.
 
ארבעה חודשים אחר כך כשהלהיט עדיין מזדמזם, הנחית רוסיני על קהלו הוונציאני אופרה חדשה משעשעת, מבדרת וקלילה, אולי ההיפך המוחלט מקודמתה, ושמה "האיטלקיה באלג'יר". "כתבתי אותה ב-18 ימים," צוטט רוסיני בעיתון אחד. "לא נכון," טענו יריביו, "מלאכת הכתיבה נמשכה 27 ימים!". למעשה מסר רוסיני את הרצ'יטטיבים (הקטעים החצי מדוברים-חצי מושרים) ואת אחת האריות למלחין אחר ולכן הכתיבה הסתיימה במהירות.  העובדה שרוסיני חיבר במהלך חודשים ספורים שתי אופרות כה שונות זו מזו הציבה את המלחין הצעיר כבכיר מחברי האופרות האיטלקיים בזמנו. 
 
כעת יכול הקהל הישראלי ליהנות מההפקה המשעשעת של "האיטלקיה" שביימו משה לייזר ופטריס קורייה בפסטיבל זלצבורג, מפסטיבלי האופרה האיכותיים בעולם, שתוקרן על מסכי הקולנוע ברחבי הארץ החל מה-9 בספטמבר. 


האיטלקיה באלג'יר, צילום: אלה קום  

 
חגיגה אקזוטית של אהבה ותאווה
  
סיפור האופרה פשוט. איזבלה יוצאת לים לחפש את אהובה לינדורו. אנייתה נסחפת לחופי אלג'יר. מוסטפה, השליט המקומי, מבקש לספחה להרמונו על פי נוסח אחד, להחליפה באשתו על פי נוסח אחר. איזבלה מגלה שאהובה הוא עֶבד בהרמון ולה לא מתחשק להפוך לגברת מספר כך וכך בהרמון  המצפה ללילה עם הבוס. היא מארגנת בריחה מאלג'יר לה, לאהובה, למעריץ קשיש ולכל האיטלקים הנמצאים באלג'יר בעל כורחם. כל זאת בעזרת אשתו הזנוחה של מוסטפה.
 
רוסיני לא המציא את המשיכה של תושבי מערב אירופה למזרח. הקשר בין התרבויות, העימות, ההתבדחות על חשבון המזרח, כל אלה כבר מילאו את יצירות התרבות במאה שלפניו ואפילו קודם לכן. הקשר הזה נבע לא מעט מן החשש (האמיתי או המדומה) של בני אירופה מאכזריותם הנוראית ומתאוותם שאינה יודעת שובע של התורכים. החששות האלה הביאו ללידתן של האופרות "זאידה" (סעידה, בלשוננו) ו"החטיפה מן ההרמון" של מוצרט; לחיבורן של סצנות מזרחיות לכאורה ב"החולה המדומה" וב"גם הוא באצילים" של מולייר ובאופרה "כך עושות כולן" של מוצרט. לימים גם בטהובן יפנה לצליל המזרחי משל בפתיחה "חורבות אתונה" ואפילו ב"קטעי הרעש" בסימפוניה התשיעית.

 

ונחזור לעלילת האופרה: אלווירה והמשרתת שלה זולמה מדסקסות את  המצב החדש. בעלה מוסטפה, הביי התורכי באלג'יריה הפסיק לאהוב אותה. הביי מתדיין עם ע?לי, מפקד שודדי הים שמפרנסים את אלג'יר ומספר על כוונתו להשיא את אשתו אלווירה למשרת האיטלקי שלו לינדורו ובכלל נמאס לו מן הנשים הכנועות בהרמון. הוא מצווה על עלי להביא לו "בשר טרי"  - צעירה איטלקיה שתעורר מחדש את יצריו הרדומים. לינדורו לא ממהר להסכים לעסקה. ראשית, למרות שהוא שבוי יש לו אהובה רחוקה. ובכלל, הוא מנסה להסביר לשליט התורכי מהי בעיניו אהבה. התורכי לא משתכנע. ספינה מתרסקת בחוף אלג'יר. בין הניצולים איזבלה, הלא היא מושא אהבתו של לינדורו ומלווה מבוגר ושמו טדאו - שהוא באמת רק בן לוויה אבל מחזר של איזבלה, לפחות בעיני עצמו.

עלי וחבר מרעיו לוקחים את הניצולים בשבי. איזבלה מספרת לאלג'ירים שטדאו הוא דודה מה שאמור להגן עליה מהפתעות. עלי שמח מאד לגלות שהצעירה היא איטלקיה, בדיוק מה שהבוס דרש. איזבלה מופתעת לגלות שטדאו המבוגר מקנא בלינדורו, אהובה, ובכל זאת השניים מחליטים לאחד כוחות.  בינתיים בארמון, לאחר שנתקבל בסירובו של לינדורו להתחתן עם אלווירה, מציע השליט לשלוח אותו ואת אלווירה בספינה הבאה לאיטליה. לינדורו שחושב על אהובתו משמיע הבטחה רפה בענין הנישואים עם אלוורה. לא כן ולא לא. עלי נכנס עם השבויים. מוסטפה מתמוגג נוכח האפשרויות החדשות. הוא יחזור לפעילות בחדר המיטות. בו ברגע נכנסים לינדורו אלווירה וזולמה להיפרד ממוסטפה. איזבלה ולינדורו המומים לראות איש את רעהו. איזבלה מגלה שאלווירה, האקסית לכאורה של מוסטפה, אמורה להינשא ללינדורו. בלגן או "מבוכה וטיפשות" כמו שנקרא הקטע בתווים. 


האיטלקיה באלג'יר, צילום: אלה קום


המאהבות האיטלקיות החושניות
 
בתחילת המערכה השנייה מתרשמות אלווירה וזולמה מיכולותיה של איזבלה בתחום הרגיש של "ניהול  גברים". בינתיים למוסטפה יש תכנית פעולה משלו - לפתות את איזבלה האיטלקיה. לשם כך הוא מציב את לינדורו כמשרתה של איזבלה שאמור לעקוב אחריה ולדווח לו למוסטפה. למלאכה מגויס גם טדיאו כ"דוד" של איזבלה. על אלווירה האקסית ועל זולמה המשרתת מטיל מוסטפה את המשימה לשכנע את איזבלה לבוא לשתות איתו קפה.

עלי שר אריה המדברת בשבחן של נשות איטליה. האיטלקים נכנסים וטדאו מפתיע את לינדורו כשהוא מגלה לו שהוא אינו דודה של איזבלה, אלא מאהב ומחזר. אבל הוא אינו יודע למי הוא מגלה את הסוד. לינדורו מספר למוסטפה שאיזבלה החליטה לקיים טקס שבמהלכו הוא מוסטפה יוכתר ל"פאפאטאצ'י". זה מנהג איטלקי מוכר, הוא מסביר, הנושא את התואר מקדיש את חייו לאכילה, לשתייה ולשינה. זולמה ועלי מנסים להבין את הכוונה הנסתרת של איזבלה ותוהים על כמות היין שהוזמנה לאירוע. איזבלה מנחה את השבויים האיטלקים הרבים באלג'יר. הם יהיה ה"פאפאטאצ'ים" בטקס הענקת התואר הזה למוסטפה.

מוסטפה נרגש מן המעמד המכובד וניאות לעטות על עצמו מעין גלבייה נוחה. איזבלה מסבירה לו את חובותיו בענייני האכילה, השתיה והשמירה על השקט. שליט אלג'יר חוזר מילה במילה על טקסט שקורא טדיאו ונשבע לקיימו. הוא מועמד למבחן ואמור ולציית לאיזבלה וללינדורו. ספינה אירופית עוגנת ליד ארמון השליט. הגיע הזמן לצאת. בינתיים טדאו מבין סופסוף שלינדורו העבד אינו אלא מושא אהבתה של איזבלה. הוא שוקל בדעתו ומחליט שלא לחולל מהומות. כשנכנסים אלווירה, זולמה ועלי, הם מגלים שמוסטפה עדיין מציית לחוקי הפאפאטאצ'י - להלן אכילה, שתיה ושמירה על שקט.  מוסטפה מתעורר מן ההזייה הפאפאטאצ'ית ומזעיק את חייליו שבינתיים  הספיקו להשתכר. האיטלקים נפרדים לשלום ומוסטפה מבקש את מחילתה של רעייתו אלווירה. הוא אינו מתאווה עוד לצעירות איטלקיות. סוף.


האיטלקיה באלג'יר, צילום: אלה קום

 
מארג של עליצות
 
האופרה שטותית למדיי, על פי העלילה. ולכן כשצופים באופרה שהעלו צמד הבמאים משה לייזר ופטריס קורייה (שביימו בעבר גם כאן בתל אביב) בפסטיבל זלצבורג אפשר להבין את רוח השטות שמלווה בחן בלתי רגיל את ההפקה. הנוסח שלהם מציע מארג של עליצות שיכול למלא מטענים לפני הבחירות ומן הסתם גם אחריהן. ההליכה לאולמות הקולנוע מבטיחה הנאה כבר מן הסצנה הראשונה. אנחנו באלג'יר של היום. התפאורה של כריסטיאן פֶנוּיאה, התלבושות שיצר אוגוסטינו קוואלקה והתאורה של כריסטופר פוריי, שותפות מלאות להצלחה.

הצליל הראשון בהפקה הוא צליל המואזין (שלא מופיע בפרטיטורה של רוסיני). על רקע המוזיקה של הפתיחה לאופרה מנסה אלווירה לעורר את בעלה מוסטפה לפעילות מיטתית והוא עושה כל שהוא יכול על מנת להימנע ממנה. היא אפילו מעלה על עצמה בגדים מעוררי חשק של רקדנית בטן ומתנועעת בהתאם, אבל כלום. נאדה. גורנישט. מה נותר לה לגברת המסכנה לעשות אם לא לבלוס קופסה של רחת לוקום?

חשוב לעצור כאן לרגע, כי מי שייכנס לאולם הקולנוע וייחשף מיד בהתחלה לניסיונות הפתטיים במיטת הזוג ככל הנראה לא יקשיב כמו שצריך לפתיחה המבריקה המתנגנת ברקע וחבל. כדאי לשים להתחלה האיטית לפיציקאטו בקונטרבסים, שאחריו מגיעה "מכה" של צליל התזמורת, בהשראת סימפוניית ההפתעה של היידן שרוסיני הכיר. 


האיטלקיה באלג'יר, צילום: אלה קום

 
תחתוני סופרמן, נבחרת כדורגל ועוד הפתעות
 
מכאן ואילך האופרה נעה באלג'יר של היום - עיר בין ים למדבר, משכנות עוני כשמכל חלון ניבטת צלחת של אנטנת טלוויזיה. גמל חוצה את הרחוב וגם רועה עיזים חוצה אותו עד שיישמע שוב צליל המואזין. מוסטפה השליט בנוסח המקורי מתגלה כאן כסוחר מפוקפק הנע בעיר במכונית שזקוקה להרבה פחחות, ומתלהב ממראה הנשים האיטלקיות. שודדי הים שלו נראים יותר כמי שעוסקים בסחורה גנובה. האופרה מתקדמת בין אזכורים שונים ומשעשעים עם הרבה החלטות חביבות.

כך למשל את הנשים האיטלקיות באריה היפה של עלי מייצגת אניטה אקברג לצדו של מרצ'לו מסטרויאני בסצנה הנודעת ליד מזרקות טרווי ברומא מתוך הסרט "לה דולצ'ה ויטה" שמוקרנת בגב הבמה. הקפה שאליו מזמינה איזבלה את מוסטפה אינו אלא אמבטיית עתירת קצף שהועתקה לסלון הבית. תוך כדי השירה היא משליכה אליו בקלילות חזייה ותחתונים סקסיים, שהוא חופן בשמחה. השבויים האיטלקיים הנוסעים בסופו של דבר הביתה על סיפונה של אניית "קרוזים" עתירת סיפונים אינם אלא חברי ה"סקוודרה אזורה" (נבחרת הכדורגל של איטליה) ועוד כהנה וכהנה הפתעות, איטלקיות ואחרות. 


האיטלקיה באלג'יר, צילום: אלה קום

את צוות הזמרים המרשים והמשעשע מובילה צ'צ'יליה ברטולי (איזבלה) הנפלאה ששולפת כאן כמות קולורטורות בלתי רגילה. הטנור אדגרדו רוצ'ה שמגלם את לינדורו, שבין גלגול סיגריה לעבודה עם שואב אבק בביתו של מוסטפה, מתגלה כבעל קול מתוק ונעים שיודע להעפיל אל הגבוהים בקלות. לאילדר אברזקוב יש הרבה חוש הומור וקול לעיתים סמכותי ולעיתים נעים. בתפקיד מוסטפה הוא מתרוצץ רוב הזמן בתחתונים גדולים וכרס לא קטנה. יופי של תפקיד. אלסנדרו קורבלי הוא טדאו, המחזר, שבחלק האחרון רץ על הבמה בתחתוני סופרמן וקולו אידיאלי לתפקיד הקומי.
 
הפקת פסטיבל זלצבורג ל"איטלקיה באלג'יר" מציגה מוזיקה כיפית שעל ביצועה אחראי ז'אן כריסטוף ספינוזה המנצח על אנסמבל מתיאוס הצרפתי. שלל מחמאות מגיעות למתרגם הכתוביות ישראל אובל שהפעם מתיר לעצמו חופש מוחלט על גבול החוצפה המתממזרת - החל משימוש במלים ציוריות מומצאות בחלקן שמעלות חיוך לצד חרוזים ומילים בעברית שמתחרזות עם הטקסט המושר באיטלקית. הנאה צרופה! 

מועדי ההקרנות של "האיטלקיה באלג'יר":

23 בספטמבר 2019 בקולנוע יס פלאנט בקניון איילון, באר שבע, זכרון יעקב, חיפה, ראשון לציון

16 בספטמבר בסינמטק הרצליה

18 בספטמבר בסינמטק חיפה

18 בספטמבר + הרצאה, 26 בספטמבר בסינמטק תל אביב

18, 26 בספטמבר בקולנוע כוכב רמת השרון

22 בספטמבר בהיכל סביון

 30 באוקטובר + הרצאה בתיאטרון ירושלים  

 

הכתבה המלאה גם באתר "הבמה" - בקישור הזה